Skip to content

החופים הפראיים: איראקלי, פרלה וצ'נגנה סקלה

החופים שמחוץ לעיר הנופש — איראקלי, פרלה, צ'נגנה סקלה וכף אגלינה. איך מגיעים ומה לקחת איתכם.

איראקלי, פרלה, כף אגלינה וצ’נגנה סקלה הם המקומות שלאורך החוף הזה שאין בהם שורות של שמשיות, מוזיקה מבר חוף וטיילת עם חנויות. את כל ארבעתם אפשר לעשות ביום אחד מסאני ביץ’ — הקרוב ביותר נמצא כ-25 קילומטרים מכאן, הרחוק ביותר כ-90 — אבל לכל אחד מהם תצטרכו רכב, למעשה.

אנחנו כותבים את זה ממלון שנמצא במרכז עיר הנופש. החוף שלפנינו רחב, נוח ויש בו כל מה שצריך, אבל הוא אינו פראי. אם דווקא את הפראי אתם מחפשים, הנה לאן נוסעים ולמה באמת לצפות — כולל החלקים הלא נוחים.

בקצרה: מה נמצא איפה

חוףמרחק מסאני ביץ’מה זהתשתית
איראקלי~25–30 ק”מ צפונהחוף חול ארוך עם דיונות בשטח מוגןכמעט שום דבר
צ’נגנה סקלה~50 ק”מ דרומהכפר דייגים ישן במפרץ, לא ממש חוףיש מסעדות, אבל החוף צנוע
כף אגלינה~75 ק”מ דרומהכף סלעי עם מפרצונים ורצועות חול קצרותאין
פרלה~90 ק”מ דרומהחוף רחב עם דיונות, עד מעון האורחים לשעברחלקית ועונתית

המרחקים הם לפי הכביש, לא בקו אווירי. לפרלה ולאגלינה הדרך עוברת דרך בורגס ולוקחת בין שעה וחצי לשעתיים לכל כיוון — תכננו יום שלם, לא בוקר.

חוף איראקלי

איראקלי הוא החוף הפראי המפורסם ביותר בבולגריה והקרוב ביותר לסאני ביץ’. הוא שוכן בין אובזור לכפר אמונה, למרגלות הרי הבלקן, בדיוק במקום שבו ההרים יורדים אל הים. החוף ארוך וחולי, מאחוריו דיונות נודדות אמיתיות, ובאחד מקצותיו נשפך לים נחל קטן.

השטח מוגן ונכלל ברשת האירופית Natura 2000. בדיוק בגלל זה מעולם לא בנו כאן כפי שבנו לאורך שאר החוף — איראקלי היה סמל לתנועה אזרחית שלמה נגד בנייה מוגזמת, והמאבק הזה הוא הסיבה שהחוף נראה היום כפי שהוא נראה.

מה אין: שמשיות ומיטות שיזוף קבועות, מצילים, מקלחות, חניון סלול, חנות. בעונה יש בדרך כלל בר עונתי אחד או שניים ומחנה אוהלים, אבל אל תסמכו עליהם ואל תסמכו על כך שהם מקבלים כרטיסי אשראי.

איך מגיעים: מהכביש הראשי בורגס–ורנה, בין אובזור לבניה, מסתעפת דרך עפר אל הים — כשני קילומטרים של אבק ובורות. רכב רגיל עובר שם בקיץ, אבל לאט; אחרי גשם זה נעשה לא נעים. האוטובוסים בקו לאובזור עוצרים על הכביש הראשי, ומשם הולכים ברגל.

על הדיונות פורח ביולי ובאוגוסט שושן החולות — מין מוגן. לא דורכים על הדיונות ולא קוטפים. בקרבת מקום נמצא כף אמינה, הנקודה המזרחית ביותר של הרי הבלקן, שבה מסתיים מסלול קום–אמינה; אם יש לכם רכב וחצי יום פנוי נוסף, סורו לשם.

צ’נגנה סקלה

צ’נגנה סקלה אינו חוף אלא כפר דייגים, וכדאי לדעת את זה מראש כדי לא להגיע לשם עם ציפייה ליום חוף. הוא נמצא דרומית לבורגס, ליד קריימורייה, במפרץ שקט: כמה עשרות בקתות דייגים מעץ על כלונסאות מעל המים, גשרונים רעועים וסירות צבועות בצבעים שאיש אינו משתמש בהם ביבשה.

הכפר שוחזר והוא מתוחזק כמתחם אתנוגרפי — זה אחד המקומות הבודדים לאורך החוף הבולגרי של הים השחור שבהם אפשר לראות איך נראה החוף לפני שהגיעו המלונות. כאן מתקיים גם פסטיבל דגים.

בכנות: רצועת החוף בסביבה קטנה וצנועה, והמים במפרץ אינם הסיבה שבאתם. אתם באים בשביל הסירות, בשביל הדגים ובשביל התמונות. המפרץ ושמורת פודה הסמוכה הם אתר חשוב לציפורים — באביב ובסתיו רואים שם אנפות, קורמורנים ושקנאים בדרכם דרומה.

צ’נגנה סקלה משתלב היטב עם בורגס באותו יום. על הגן הימי ועל שאר הדברים בעיר ראו את טיולי היום מסאני ביץ’.

כף אגלינה

אגלינה הוא הכף הסלעי שמדרום לסוזופול, אחרי חופי קוואציטה וסמוקיניה. כאן החוף נשבר למפרצונים קטנים בין מדרגות סלע, יש רצועות חול קצרות ודיונות, ובצפון נראית צלליתה של סוזופול.

המקום אהוב על אנשי קרוואנים ואוהלים כבר עשרות שנים. אין כאן כלום: לא ברז, לא חנות, ולא פח אשפה. ההצטיידות הקרובה ביותר היא בסוזופול או באתרי הקמפינג השכנים. אם אתם עם ילדים, קחו בחשבון שבחלק מהמקומות הכניסה לים היא על סלעים — קחו נעלי ים.

הדיונות כאן מוגנות. נסיעה וחניה על הדיונות אסורות וגוררות קנס, והקמפינג הפראי לאורך החוף הבולגרי של הים השחור נמצא באזור אפור, שכלליו משתנים משנה לשנה. בדקו מה הנוהל בעונה הנוכחית לפני שאתם פורשים אוהל.

אם אתם עושים את אגלינה, עשו גם את העיר — ראו את המדריך לסוזופול.

חוף פרלה

פרלה הוא החוף הרחב שמצפון לפרימורסקו, בין העיר לשפך נהר רופוטמו. השם מגיע ממעון “פרלה” — מעון האורחים הממשלתי מתקופת הסוציאליזם, שהיה סגור בפני זרים עשרות שנים. בדיוק בגלל זה שרדו הדיונות ויער האורנים שמאחורי החוף: בחלק הזה של החוף פשוט לא בנו.

היום חלק מהמתחם פועל כמלון, והחוף פתוח לכולם. החלק הצפוני, לכיוון רופוטמו, שקט וכמעט פראי; החלק הדרומי, לכיוון פרימורסקו, מתמלא בשיא אוגוסט. החול דק, הדיונות גבוהות, ובמקומות מסוימים יש שבילי עץ — לכו בהם ולא על גבעות החול.

בכנות: הגישה והחניה אינן מובנות מאליהן, ובימים העמוסים ביותר מסתובבים הרבה עד שמוצאים. פרלה הוא הרחוק ביותר מבין הארבעה, ויש בו היגיון רק אם משלבים אותו במשהו נוסף — שמורת רופוטמו נמצאת ממש ממול.

מה לקחת איתכם

  • מים, יותר ממה שנראה לכם נחוץ. באיראקלי ובאגלינה אין ברזים.
  • צל. שמשיית חוף או סככה. צל טבעי על החול כמעט שאינו קיים.
  • אוכל, אם זה יום שלם. ושקית לאשפה — אין פחים, מוציאים הכול החוצה.
  • מזומן. אם יש בר עונתי, תשלום בכרטיס אינו דבר בטוח.
  • נעלי ים לאגלינה, ודוחה יתושים לשעות הערב, במיוחד ליד שפכי הנהרות.
  • מכל דלק מלא. תחנות הדלק נמצאות על הכבישים הראשיים, לא ליד החופים.
  • ערכת עזרה ראשונה. באף אחד מהחופים האלה אין מציל. היכנסו לים כשאתם חושבים על הגלים ועל הזרמים, ולא על התמונה.

אם להיות כנים

החופים הפראיים נשמעים רומנטיים יותר משהם באמת בימים החמים ביותר של אוגוסט. אין צל, אין מקלחת, החול נכנס לכל מקום, ובסוף מחכה לכם שעה של נסיעה חזרה ברכב מלא חול. עם ילדים קטנים זה יום ארוך.

אבל בתחילת יוני ובספטמבר אותם מקומות בדיוק הם יוצאים מן הכלל — המים חמים, ועל קילומטר של חוף יש שלושים איש. אם יש לכם יום פנוי ורכב, זה הדבר הטוב ביותר שהחוף הזה יכול להציע.

לפני שאתם יוצאים לדרך, הציצו במזג האוויר וברוח: ברוח צפון-מזרחית חזקה איראקלי ואגלינה נעשים לא נעימים, בעוד שהחוף של סאני ביץ’ נשאר רגוע יותר בזכות צורת המפרץ.


מלון Caesar Palace שוכן במרכז סאני ביץ’, במרחק 20 מטר מהחוף. לצפייה במלון, או התקשרו אלינו למספר +359 554 222 36.